מקורות העוד וסגנונות בנייה
- העוד הוא כלי נגינה בעל היסטוריה עשירה המצוי באופן מסורתי בכל רחבי המזרח התיכון, כולל מצרים, ירדן, סוריה ולבנון.
- הכלי נמצא באופן מסורתי גם באיראן, יוון, ארמניה, טורקיה, ועד למדינות צפון אפריקה כמו מרוקו, לוב, אלג'יריה וסודאן.
- בשל הפיזור הגיאוגרפי הרחב, העוד נבנה בסגנונות שונים, וייתכן שתיתקלו במושגים כמו "עוד טורקי" או "עוד ערבי".
המבנה של העוד: החלקים המרכזיים
- תיבת תהודה (בטן): גוף הכלי העשוי לרוב מצלעות של עץ. החלק הקדמי נקרא הפנים של העוד, ויש בו חורי תהודה בעיצובים שונים.
- צוואר ושחיף (גריף): החלק הארוך של העוד שעליו אנו לוחצים עם האצבעות כדי להפיק צלילים, בדומה לגיטרה.
- גשר ומיתרים: לעוד יש לרוב 11 מיתרים (חמישה זוגות כפולים ומיתר בס אחד בודד) הנמתחים מהגשר.
- נאט ובית מפתחות: המיתרים עוברים על גבי חלק הנקרא נאט שמכיוון שלפעמים עשוי מעצם, ומגיעים אל בית המפתחות. שם, כל מיתר מלופף סביב אחד מ-11 המפתחות שבעזרתם מותחים או מרפים את הצליל.
- רישה (מפרט): נגינה על עוּד מתבצעת בעזרת מפרט מיוחד הנקרא רישה, שפירושו בערבית "נוצה". בעבר ניגנו עם נוצות או קרניים, אך כיום רוב המפרטים עשויים מסוגים שונים של פלסטיק.
סדר המיתרים: הכיוון הערבי
קיימים כיוונים שונים לעוד, אך הכיוון הנפוץ ביותר בישראל ובעולם הערבי הוא הכיוון הערבי הזה. סדר המיתרים מהצליל הגבוה הנמצא למטה, ועד לצליל הנמוך:
- מיתר 1 (הגבוה ביותר): דו (C)
- מיתר 2: סול (G)
- מיתר 3: רה (D)
- מיתר 4: לה (A)
- מיתר 5: פה (F)
- מיתר 6 (בס): דו (C)
סיכום וטיפ להמשך
הכרת החלקים השונים של העוד תעזור לנו לתקשר נכון בשיעורים הבאים ולהבין את אופן הפקת הצליל. הטיפ שלי אליכם הוא להתרגל לשמות המיתרים ולמיקומם בכיוון הערבי (דו, סול, רה, לה, פה, דו), מכיוון שהם הבסיס לפעולת הכיוון המעשית שנלמד בשיעור הבא.
